נימוקי גזר דין בתיק ע"מ 6111/06

הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בשני פרטים של סחר בציוד מלחמתי:

-   הראשון על כך שבחודש יוני בשנת 2004 קשר עם שניים אחרים להבריח כלי נשק ממצרים לשטחי הרשות דרך ישראל, למטרת סחר. במסגרת זו, שוחח הנאשם טלפונית עם אחיו של אחד הנוכחים בפגישה, תושב מצרים, ותיאם עימו כי יביא כלי נשק מסוג רוס"ר קלצ'ניקוב, רבים ככל האפשר, לאזור הסמוך לבאר שבע, בתמורה ל-1000$ לכל רובה. כעבור זמן מה, שני חבריו של הנאשם הגיעו למקום שנקבע, וקבלו לידיהם שישה כלי נשק מהסוג האמור, תמורת 1200$ ליחידה ולמחרת מכרום בסכום של 1500 $ ליחידה. כל המעורבים בפרשה, לרבות הנאשם, קיבלו 600$. באותה השיטה התנהלו גם שלוש עסקאות נוספות, בהן נמכרו 26 כלי נשק נוספים, בהם רוס"רי קלצ'ניקוב ואקדחים. תמורתם הנאשם קיבל סה"כ 1700$. באוקטובר 2004 החבורה ניסתה לבצע עסקה נוספת, אולם זו לא יצאה לפועל בשל אי-הסכמה בעניין המחיר.

-   פרט האישום השני עניינו בכך שבשנים 2006-2005 העביר הנאשם כלי נשק רבים מירדן לאזור באמצעות סירת מנוע שחצתה את ים המלח.

בתאריך 28/07/2008 גזרנו על הנאשם 7 שנות מאסר לריצוי בפועל, וכן מאסר מותנה. בשל טעות בבית המשפט לא פורסמו עד כה נימוקי גזר הדין, ועם הצדדים הסליחה. להלן נימוקינו לגזר הדין.

טיעוני הצדדים:

טיעוני התביעה:

התובעת הצבאית עמדה על חומרת עסקאות הסחר והברחת האמל"ח הרבות בהן הורשע הנאשם וסכומי הכסף שנתקבלו תמורתם.

היא הפנתה לע' איו"ש 4201/07 בו גזר ביהמ"ש הצבאי לערעורים 5.5 שנות מאסר על משיב אשר הורשע בסחר באמל"ח במספר קטן יותר של הזדמנויות מזה שבו הורשע הנאשם, בציינו כי אינו ממצה את הדין עם הנאשם. התובעת הבהירה כי ביהמ"ש לערעורים קבע שבעבירות ממין זה ראוי להטיל עונש כספי בנוסף לעונש המאסר, כדי להרתיע את הנאשם גם מהפן הכלכלי. עוד הפנתה התובעת לע"פ 8012/04 שם אישר ביהמ"ש העליון 10 שנות מאסר לריצוי בפועל, בגין סחר והובלת כלי נשק רבים.

על כן, ביקשה התובעת להשית על הנאשם עונש אשר יכלול רכיב כספי בנוסף לעונש מאסר בפועל.

טיעוני הסנגוריה:

הסנגור מצידו טען, כי לפי התקדימים אותם הציגה התובעת, ניתן לראות שביהמ"ש הצבאי לא מחמיר עם תושבי האזור כפי שמחמיר ביהמ"ש בישראל בעבירה זו, משום שבישראל נוסף שיקול של חומרה, הנובע מחובת הנאמנות של אזרחי ישראל למדינה. כמו כן, הסנגור הדגיש כי האישומים בהם הורשע הנאשם בוצעו ממניעים כלכליים, להבדיל ממניעים אידיאולוגיים.

הסנגור ביקש להגיש לביהמ"ש תוך מספר ימים תקדימים לרמת ענישה נמוכה מזו אשר הציגה התובעת, אך אלו לא הוגשו.

לבסוף טען הסנגור לזכותו של הנאשם כי עברו נקי, כי בהודאתו חסך מזמנו היקר של ביהמ"ש, וכי יש לתת לו הזדמנות נוספת להיטיב דרכיו.

לאור זאת, ביקש הסנגור להשית על הנאשם 5-4 שנות מאסר לריצוי בפועל, וכן עונש כספי משמעותי.

הנאשם בדברו האחרון ביקש את רחמי ביהמ"ש, וסיפר כי משפחתו נמצאת בירדן וכי הוא רוצה לשוב לחיקה לאחר שישתחרר. עוד ביקש הנאשם להודות לביהמ"ש על היחס שקיבל במהלך ההליכים כנגדו. לבסוף אמר הנאשם, כי מדובר בעניין כספי ולא היה בכוונתו לפגוע במדינת ישראל, וכי לא יחזור על מעשיו שנית.

דיון והכרעה:

הנאשם הורשע במספר רב של עסקאות סחר והברחת אמל"ח, בהן הועברו כלי נשק רבים. המעשים נעשו במשך תקופה ארוכה, ותמורת סכומי כסף גדולים. אין צורך להכביר במילים על חומרת מעשיו של הנאשם, וברור לכל כי הגם שמטרותיו אינן אידיאולוגיות, מעשיו מסכנים את הציבור ומערערים את ביטחון ישראל והאזור. רבות כבר נכתב על כך, שכלי נשק המועברים ללא פיקוח לידי גורמים פליליים או עוינים, יש סיכוי רב שימצאו את דרכם לבסוף לידיים שיעשו בהם שימוש לשם פגיעה בחפים מפשע.